זהו המאמר השני בסדרת על טנטרה.
הדרך לעצור, לנשום, ולהתאהב מחדש
כולנו רוצים אהבה חיה, מגע שמרגיש, קשר שמרגש כל פעם מחדש.
אבל עם קצב החיים, השגרה והלחצים משהו נעלם בדרך.
אנחנו עושים הרבה, אבל מרגישים פחות.
נוגעים אבל לא באמת נפגשים.
הטנטרה מזמינה אותנו לעצור.
להניח לרגע את הלעשות ולפגוש את הלהיות.
להיות נוכחים.
להקשיב לגוף, לנשימה, ולמבט של מי שמולנו.
להיזכר שהאינטימיות לא מתחילה במיטה אלא ברגע שבו אנחנו באמת כאן, יחד.
זו לא תורה של איך עושים סקס טוב יותר אלא דרך חיים שמלמדת אהבה מודעת.
אהבה שמכבדת את הקצב, את התחושות, את השקט.
כשאנחנו נוכחים הגוף נרגע, הלב נפתח,
והאנרגיה בינינו זורמת בטבעיות כמו נהר שמצא שוב את דרכו.
אנחנו חיים בעולם שמאיץ אותנו.
תרבות של חוסר, חוסר זמן, חוסר שקט, חוסר סיפוק.
וכשאנחנו חיים בחוסר אנחנו מתרחקים מעצמנו, מהגוף שלנו, מהאהובים שלנו.
הטנטרה מזכירה לנו משהו ששכחנו,
שאנחנו כבר שלמים.
שהשפע, העונג, האהבה לא נמצאים בחוץ,
הם בתוכנו, ממתינים שנזכור איך לנשום אליהם.
אז בפעם הבאה שתהיו יחד,
אל תמהרו לשום מקום.
פשוט תעצרו ותהיו יחד.